אמונה בנס ובנבואה וביקורת המקרא

הבהרה: כל הנכתב כאן הוא רק על דעת הכותב ובאחריותו.
רק דבר שיבשיל לכלל מחקר שיבוצע על ידי המכון, מסקנותיו יתפרסמו בשם המכון.

ספר תורה

היו חוקרים רבים מחקר המקרא וביקורת המקרא שעסקו בשאלה אם אפשר לתאם בין תורה ומדע. במאמר זה אתייחס למתח בין ביקורת המקרא לתפיסה האמונית סביב סוגיית העל-טבעי. ביקורת המקרא נוהגת לשלול קיומם של ניסים ונבואות ללא דיון מדעי. נשאלת השאלה מדוע במדע שמתיימר להיות אובייקטיבי, מציאות הנס והנבואה נשללת על הסף. אעלה כאן טיעון פילוסופי להגנת הביקורת. לשם הנוחות מכאן והלאה כשאשתמש במונח "נס" אני מתכוון לכלול בו גם את הנבואה, שהרי גם בה יש מרכיב שאיננו יודעים להסביר לפי חוקי הטבע המדעיים בימינו.

לעניות דעתי, אין ספק שאפשר לתרץ כל קושי שמערימה ביקורת המקרא על המסורת מתוך תפיסה אמונית, ועוד שהביקורת נראית לפעמים מאוד קטנונית בפני האדם המאמין. לדוגמא, טענה שקראתי בשם הביקורת- שלא יתכן שישעיה כתב את כל הנבואות בספר ישעיה, שהרי מוזכר שם, שכורש יגאל את עם ישראל. הידע על השם "כורש" לא היה ידוע בתקופת ישעיה. כמובן שזה נשמע קטנוני בעיני המאמין, שהרי ישעיה היה נביא, ולכן בכוחו, שה' נתן לו, לדעת את העתיד. את המן שה' הוריד לעם ישראל במדבר, יש מהמבקרים שיחליפו בצמח מדבר שבדויים קוראים לו "מנה", את קריעת ים סוף יסבירו בגאות ושפל של הים, אם לא יהיה יותר סביר לומר, שעם ישראל בכלל לא חצה את הים, אלא הלך בדרכים אחרות לארץ.

אמנם נראה לי לחדד את שיטת הביקורת ע"פ דברי רב ששמעתי, שטוען שביקורת המקרא היא חקר המקרא, מתוך אמונה שהתורה לא נתנה משמים. למעשה, נראה שזה מסביר הכל. הביקורת לא חוקרת אם אלוהים מתגלה לבני אדם בנבואה וניסים. היא מניחה הנחה מראש שאין נבואה וניסים. הנחה לא אובייקטיבית? יכול להיות. הנחה מדעית? האם היסטוריה בכלל יכולה להיחשוב מדע מדויק? הנחה פילוסופית מוצדקת? לדעתי מוצדקת מאוד.

נחזור כמאתיים חמישים שנה אחורה. אז הרהר לו פילוסוף בשם דיוויד יום ואמר (מאמר "על הניסים" בספרו "מחקר בדבר בינת האדם")- יותר סביר שהשמועה שאנו שומעים על קיום נס הגיעה מטעויות או\ו שקרים א\ו שאר דברים לא אמינים עובדתית, מאשר מעדות על נס שקרה במציאות.

הבה נבחן זאת למקרה שלנו. אנו שומעים סיפורים על עשרת המכות, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני, ענני כבוד, מן, שלו, וכו'. מצד שני, אנו שומעים סיפורים על ניסים ונפלאות, שקרו לבעלי דתות רבות ובתוכן דתות בנות ימינו. הניסים הרבה פעמים משרתים להעברת מסרים סותרים. האם יתכן שכל הניסים קרו? חייב להיות שהרבה ניסים לא קרו עובדתית (כי לא יתכנו ניסים סותרים [אלא אם נניח ריבוי אלים, העושים ניסים הסותרים אלו את אלו כדי להילחם אלו באלו או כדי לכבוש את דעת המאמינים להאמין בהם, וזה יכניס אותנו למבט לא רגיל על המקרא, שלא מעניין המאמר הזה להכנס אליו]), והמסורות עליהם התפתחו לא כידע תקף מדעית. עכשיו נשאל- אם הניסים הסותרים בין הדתות לא קרו עובדתית- איך נאמין לשאר המסורות על ניסים? יש להסביר גם כמעט את כולם כלא אמינות. אם תפסת את חבר שלך מרמה אותך בדבר חשוב מאוד, תפסיק להאמין לו גם בדברים שלא תפסת אותו מרמה אותך.

יתירה מזו קיים מנגנון שאפשר להסביר על ידו את תהליך יצירת שמועות השווא על נסים- מקרה מכונן או עוצמתי קרה, העם רוצה לשמור עליו, כהני הדת מפתחים אגדות כדי לשמר את הזכרון, האגדות נהפכות למציאות בעיני המאמינים, נערמות עוד אגדות וכן הלאה. ראו כמה אגדות קיימות על עשרת המכות. סבתא שלי יכולה לפרט לי באמונה שלמה, שבזמן מכת דם אם עברי ומצרי שתו מאותה כוס, המצרי שתה דם, והעברי שתה מים. וכי זה הועבר במסורת? וזה שים סוף נבקע לשנים עשר- שביל לכל שבט? ושהעוברים בבטן אימם ראו את הנס? וכי האמונה בניסים לא נבנות ע"י אגדות ערימה אחר ערימה? נראה שאפשר להסביר הכל במנגנון זה. למשל- אולי היו שנים קשות באופן טבעי במצרים כאמור בפפירוס איפובר ועל ה"מכות" הללו הולבשו אגדות במשך הדורות, אולי הים הגיע לשפל בתהליך של גאות ושפל ואז "נבקע" הים. על זה הוערמו אגדות. גם מעמד הר סיני- יתכן ומדובר באירוע מרגש של כינון העם, על לימוד תורה ציבורי של עשרת הדיברות והרגשת התעלות רוחנית, שמיעת שופרות ולפידים וברקים ורעמים ואש בהר. זהו אירוע שמזמין אגדות. ראו את ענני הכבוד- נפסק בהלכה שצריך לכוון במצוות סוכה "זכר לענני הכבוד”. בתורה הם כלל לא מוזכרים, ואף נאמר "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ולא ב"ענני כבוד". אלו אגדות שנערמות על אגדות.

אז יש לנו מנגנון קביל, ויש לנו ידע שבמבחן התוצאה אי אפשר להאמין לניסים שדתות מספרות עליהם (כאמור על "ניסים סותרים") ובד"כ מדובר על המצאה אנושית. אפשר אפילו לנבא, שאם היה קם עוד עם בתקופה הקדומה, גם אם לא נדע עליו כלום, הוא ככל הנראה היה ממציא לעצמו ניסים ונבואות בלי שום קשר אם הם היו קיימים עובדתית. לעומת זאת אם נשאל מה הסיכוי שאכן יקרה נס לעם הזה במציאות בלי לדעת עליו שום ידע קודם, אין לנו סיבה להניח שיקרה לו נס במציאות. לדוגמא- אם הפלשתינים הפכו לעם, ואנו לא היינו מכירים אותם, לא היתה לנו שום סיבה רציונלית לסבור, שקרה להם נס, או שהם התנבאו.

אם כן יש לנו שני מקורות אפשריים לשמועות שהיו ניסים ונבואות: א. היה תהליך של יצירת שמועה בתהליך לא אמין עובדתית ב. קרה במציאות נס. איך נחליט רציונלית מהיכן השמועה שלנו מגיעה? נמשיל זאת לחדר חשוך שבו שתי קופסאות – באחת יש הרבה כדורים כחולים וממש מעט כדורים אדומים ובשניה הרבה כדורים אדומים וכדור או שנים כחולים. אדם מגיע ואומר לי שהוא לקח באקראי מאחת הקופסאות כדור ויצא לו כדור כחול- אני שואל את עצמי- מאיזו קופסא הוא לקח את הכדור? כמובן שיותר סביר שלקח מהקופסה, העשירה יותר בפוטנציאל לשליפת כדורים כחולים. אותו הדבר במסורת. יותר סביר שהשמועה על הניסים מהמסורת נלקחה מהקופסה העשירה יותר בפוטנציאל לשליפת מסורות על ניסים- על התהליך הלא אמין עובדתית. לא סביר שנלקחה מהקופסה של המציאות. הרי מראש היה חסר סיכוי שיצא ממנה נס.

כל זאת בקשר למחקר העובדתי. מבחינה אמונית- גם אם לא קרה שום דבר עובדתית החורג מחוקי הטבע שאנו מכירים- מעמד הר סיני (למשל) הוא נס. הסיפור עליו מעורר אותנו לאמונה בקב"ה ומאחד את עמנו. וכן אפשר להבין מסרים של עבודת ה', מוסר, הגשמה עצמית וכו' מהרבה מסורות. גם אם הם לא התרחשו פיזית. כי "נס" הוא מלשון "דגל" משהו שמזכיר לנו דבר מה בעל ערך.

לסיכום, העליתי תמיהה על דרכה של ביקורת המקרא להתעלם מכוחות על-טבעיים באופן עקבי. ביקורת המקרא היא מדע, שבמכוון לא מאמין בניסים. הדבר אומר דרשני, ואני מנסה לטעון שיש לכך הצדקה פילוסופית מתוך ההתנסות שלנו בהמצאת ניסים בדתות וקיומו האפשרי של מנגנון להמצאת ניסים. כמו כן ניסיתי להמחיש זאת ע"י משל מתחום ההסתברות. אני מקווה שהמחקר במכון הדוגל ביושרה מדעית ובביקורתיות לגבי החומר והרוח כאחד יתחשב ברעיונות, שהעליתי פה, וימנע עצמו מלהכשל בהם. אני מאמין שהמאמר לא שולל את יציאת מצרים, אירועים מכוננים בחיי עם ישראל ועוד. המאמר יוצא נגד קבלה מובנת מאליה של תופעות בלתי מוסברות מדעית בניסים ובנבואה.


תגובות

אמונה בנס ובנבואה וביקורת המקרא — 5 תגובות

  1. אופיר שלום,

    תודה על כתבה מעניינת.

    כדאי להגדיר קודם כל מהו נס.

    מוויקיפדיה:
    "נס הוא מאורע המיוחס להתערבות של ישות עליונה, כדוגמת התערבות אלוהית או זו של שליחי האל. מושג הנס הוא מושג מרכזי בדתות רבות, כשבדתות שונות ולעתים אף באותה דת, קיימות תפישות שונות למושג. ישנם מאמינים הרואים בנס הוכחה לקיומו של האל, או אישוש לקיומו של שליח האל."

    המדע עוסק במחקרים שניתן לשחזרם. המחשבה המקובלת היא שמכיוון שלא ניתן לשחזר נס, המדע אף הוא לא עוסק בניסים ולא צריך לחקרם.

    אבל, מה אם המציאות מצביעה בבירור על קיום של כוח עליון, שמעבר לחומר? מה אם בכל זאת ניתן לשחזר ניסויים שמדגימים זאת?

    במכון יש הרבה מדענים שאפשר לעשות זאת.

    אגב להבנתי, אין כוחות על טבעיים, אלא כוחות שאנו עדיין לא מבינים מספיק טוב.

  2. אופיר שלום

    א. ברור לחלוטין שחלק גדול מהסיפורים שמסתובבים בכל מיני מסורות, גם אם לא היה מדובר בנסים כהגדרתך, הם לא בהכרח נכונים.
    ב. ברור ומוסכם שברירת המחדל ביחס לסיפורים חריגים ביותר [לצורך נידון זה נסים] ללא ראיות מוצקות,היא לא לקבלן.
    ג. ברור שישנו יותר ממנגנון אחד בו יכלו להתפתח סיפורים כאלו.
    ד. הכנסת כל הסיפורים לסל אחד מבלי לבחון כל אחד לגופו,האם יש לו ראיות ומה כובדן? האם ומהו המנגנון הספציפי שניתן להציע כדי להסביר אפשרות של אי נכונותו? והאם ניתן להסביר את כל התוצאות הקיימות באמצעות מנגנון זה? היא שטחית ולא רצינית,אכן דרוש מחקר ובכללו מחקר משווה רציני ואני תקווה שהמכון בעתיד יעשה אותו ואתה בהחלט מוזמן להצטרף.
    ה. גישתי [ולהבנתי הגישה הבאה לידי ביטוי בקול קורא] אינה הגישה המקבלת מראש, לעניין הדוגמה שנקטת תורה משמים ומעשי נסים וזה נכון לגבי כל המסורות בעולם. מצד שני היא אינה הגישה, שמראש מחליטה שמכיוון שהצטברו הרבה שקרים בעניין,וקיים מנגנון או מנגנונים מסוימים המסבירים באופן כללי התפתחות מסורות מסוימות בעלות מבנה מסוים, למרות שהבסיס הניסי לא קרה בהם, אז קטגורית אין נסים נקודה, זוהי קפיצה למסקנה ללא בסיס הגיוני ראוי. אלא גישתי היא שברירת המחדל לא לקבל נסים,אבל צריך לבחון באופן ספציפי היטב את הראיות ואת ההקשר ההיסטורי תרבותי של כל מסורת שכזו, האם ישנו מנגנון אפשרי היסטורית להסברת התוצאות במקרה ספציפי זה ללא הנחת הנכונות? האם ישנם מקרים נוספים בהיסטוריה הרוויה בסיפורי נסים, שכדי להסביר את התוצאות שהתקבלו חייב להיות מנגנון ספציפי כזה או דומה לו מבחינת סבירות להתקיים? ואם יהיו בסופו של מחקר ראיות כבדות משקל לעניין,לדוגמה שהמנגנון המוצע מאוד לא מסתבר וללא תקדים אפשרי במסגרת עשרות אלפי הסיפורים הקיימים, לא להתעלם מהראיות ולבחון את משקל ההסתברויות לשני הצדדים, מתוך ידיעה והבנה כאמור, שקבלת נסים היא בבחינת חריגה מברירת המחדל, בגדר קבלת תופעות חריגות ביותר, ולכן זקוקה לראיות כבדות משקל בהרבה מתופעות סטנדרטיות.

  3. אליעזר, אני מאוד מסכים איתך. יחד עם זאת אני חושב שאחת הסיבות שבגינן פרסמתי את הפוסט היא כדי להעלות את השאלה, שלא העליתי במפורש- איך נדע איך לחקור זאת? איך נצא מהתפיסה הסובייקטיבית של כל אחד מאתנו, ונבנה מדע (כשם המכון "מדע ותודעה")? השאלה הזאת כמובן לא תקפה רק לשאלות על הנס. היא תקפה לכל הסבר היסטורי. הרי חוקרי היסטוריה חלוקים אלו על אלו מימים ימימה. השאלות על אמתות התורה כמסמך היסטורי הן לא דבר חדש. וכי יש לנו מכונת הסתברויות שנזין אליה נתונים והיא תיתן לנו אמת אובייקטיבית כמו אורים ותומים? מהם כלי המחקר של המכון שלא מצויים אצל כל אדם חושב, או חוקר מקרא דתי או חילוני עם ראש פתוח? ויתירה מזו- איך אפשר ליצור תמימות דעים בין חוקרי המכון? איך נגיע למסקנות? או שמא המחקר שואף לגבש דעות פרטיות אצל עמיתיו ואצל קוראי תכניו ולא לאמת אובייקטיבית? ובכלל- מהי סוג האמת האובייקטיבית שיש במחקר היסטורי? אני לא שולל תשובות לשאלות שאני מעלה, אני מעלה אותן כי חשוב שהן יעלו, כדי שנדע איך לפלס את הדרך למחקר זהיר יותר.

  4. אופיר-בטחון מוחלט שנצליח לצאת כל אחד מתפיסותיו הסובייקטיביות אין ולא יהיה בשום נושא. מה שעלינו לעשות זה לנסות ליצור את כל התנאים המתאימים ליציאה שכזו ולהתאמץ בכל כוחנו ובכל המקצועיות למען המטרה הזו. לעניין זה יש לנו מספר יתרונות משמעותיים לגבי רוב מוחלט של המחקרים האחרים:
    א. מצד אחד הנכונות הנפשית והפתיחות המחשבתית המובנית,והצהרת הכוונות של החוקרים מעצם העובדה שהם חתמו על הקול קורא, לא לשלול על הסף שום דבר, אלא לבחון כל דבר לגופו לרבות מציאויות חריגות בכפוף לדרישות ההוכחה כדלעיל ומאידך לא לקבל לעניין המחקר שום דבר ולו יהיה מרכזי ביותר במסורת שהם עצמם שייכים אליה, ללא ראיות מספיקות.
    ב. ההשתדלות שבכל מחקר יהיו שותפים אנשים משני צדי המתרס בהקשרו.
    ג. האפשרות בעתיד לקבל מכלי ראשון ולא רק דרך המחקר האקדמי מידע מפורט על השקפות העולם המרכזיות הקימות בעולם, מפי אנשים מרכזיים ומלומדים מאותה השקפה.

    כדי לחדד את העניין אני מוסיף ציטוט של מסר מרכזי מתוך הקול קורא:
    "הגיעה העת למחקר פתוח שלא יקדש שום הנחות יסוד והשקפות, גם לא של קיומה או אי קיומה של המציאות שמעבר לחושים. הגיעה העת למחקר שיתייחס לידע האנושי על כל גווניו ומקורותיו. אנו מאמינים כי יש סיכוי רב שאינטגרציה מלאה של כל תחומי הידע האנושי, ללא ויתור על ביקורת איכותית רצינית תזניק את האנושות קדימה ותועיל לה ברבדים רבים".

    לגבי מחקר היסטורי-אפשר לראות שישנם לאורך אלפי שנים הרבה מאורעות היסטוריים מרכזיים [וככל שהבולטות שלהם גדלה, ההד והאמינות שלהם מתחזקת], שבדברים המרכזיים לגביהם אין מחלוקת בין החוקרים וזאת בשני תנאים:
    א. מקורות מהימנים או\ו רבים.
    ב. אדישות אידאולוגית להיות או אי היות המאורע.

    במקרה שהתנאי השני לא מתקיים יכולה להיות בעיה גם במאורע כמו השואה,עיין ערך מכחישי השואה.
    השואה היא דוגמה טובה, האם אתה מסכים שיש עליה ראיות מספיקות להיותה אמת אובייקטיבית?[במגבלת עולם התופעות] אם כן למה? אולי כי אתה מבין שליצור מנגנון במכוון או לא במכוון שיפיץ תפיסת מציאות כזו, שתתקבל בכל העולם ובכל זאת לא קרתה, או לא קרתה בסדרי הגודל המיוחסים לה, זה בלתי סביר באופן קיצוני ואתה מבין זאת ללא מכונת הסתברויות או אורים ותומים. וזאת למרות שהשואה היא מאורע חריג ביותר בכל קנה מידה ולמרות שיש חולקים ויש להניח שככל שיעבור הזמן יהיו חולקים רבים יותר.

    אם אתה מסכים לדוגמה, אתה מבין שישנה דרך להתקרב לאמת בחקר ההיסטוריה ,אפשר למשל לבצע מחקר על השואה, המנסה להגדיר בדיוק איזו סדרת מאורעות הייתה צריכה לקרות בהנחה שמאורע בקנה מידה כזה לא קרה ונוצרה תפיסת המציאות עליו כפי המקובל היום. ממחקר כזה אפשר להתחיל לגזור ולפתח פרמטרים למאורעות אחרים ולפתח שיטת ניתוח מדעית חדשה למאורעות היסטוריים.

    אנו מקווים להגיע בכל מחקר מכוח ראיות מספיקות להסכמה בין החוקרים,אבל בהחלט יתכן שישארו ספיקות או אי הסכמות ,אין שום שאיפה ליצור תמימות דעים מלאכותית שאיננה מבוססת על ראיות מספיקות לדעת כולם.

  5. כל מה שצריך לעשות זה לקרוא "הכוזרי" או להתעמק בטיעונים שמציג הרב דניאל בלס בנושא הזה (הוא לא המציא אותם אלא רק טוען אותם בשפה נוחה לקריאה בימינו).

    לינק לאחד ממאמריו:
    http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2461328&forum_id=4142

    ניתן לפתח שיטת מחקר מאד ברורה וחד משמעית סביב זה,

    בברכה,
    אורן

כתיבת תגובה