לתרומה

עמיתי המכון

פרופ' דורון אורבך

פרופסור מן המניין וחבר סנאט אוניברסיטת בר-אילן. חבר בצוות המרכז לתאי דלק ולצבירה הפועל בתמיכת משרד המדע, התרבות והספורט. כיהן כראש המחלקה לכימיה וכיום מכהן כראש הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. אורבך מנהל את מרכז האנרגיה של המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן (BINA). קבוצת המחקר של פרופ' אורבך שייכת (יחד עם קבוצות מחקר אחרות מארצות הברית, קנדה, שווייץ, יפן וגרמניה) לרשת של מצוינות בתחום החומרים המתקדמים של מקורות כוח, שנוסדה ונתמכת על ידי BASF, חברת הכימיקלים הגדולה בעולם. קבוצתו נהנית משיתוף פעולה ארוך טווח עם ג'נרל מוטורס, במחקר העוסק במקורות כוח מתקדמים עבור ניידות אלקטרונית (כלי רכב חשמליים). אורבך מנהל תקציב של למעלה מ־56 מיליון ₪ כמייסד ויו"ר של המרכז הישראלי למחקר להנעה אלקטרוכימית. מרכז המחקר הוקם בהתאם להחלטת ממשלה לקידום פיתוח ומחקר של תחליפי הדלק לתחבורה ופועל בשיתוף פעולה מלא עם מנהלת לתחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה. דורון אורבך הוא חבר בצוות הניהול המצומצם הנקרא IMLB LLC של הארגון העולמי של קהילת המחקר של סוללות ליתיום ובכלל זה שייך למועצה המדעית הבינלאומית של רשת האנרגיה הצרפתית RS2E  ולמועצה המדעית הבינלאומית של המכון הטכנולוגי דאגו (DGIST) שבדרום קוריאה.

פרופ’ אליהו ריפס

פרופסור מן המניין למתמטיקה באוניברסיטה העברית. שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק וכן באוניברסיטת ונדרבילט בנשוויל. חבר וועד המכון הבינתחומי למדע ותודעה. התפרסם בזכות מחקריו בתורת החבורות הגאומטרית והקומבינטורית. בשנת 1979 זכה  בפרס ארדש של האגודה הישראלית למתמטיקה. פרסם מאמרים ב: Annals of Mathematics ו- Inventiones Math. ב-1994 פרסם בכתב העת Statistical Science יחד עם דורון ויצטום ויואב רוזנברג מחקר חלוצי על צפנים בתורה אשר עורר ענין רב בעולם הן באקדמיה והן בספרות הפופולרית.

פרופ‘ שרה סבירי

מומחית בעלת שם בארץ ובעולם למיסטיקה המוסלמית, הסוּפיות. בעבר לימדה באוניברסיטה של לונדון ובאוניברסיטת אוקספורד. כיום היא מלמדת באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לערבית ולמדע הדתות. האנתולוגיה הסוּפית בתרגומה לעברית ובעריכתה (אוניברסיטת תל אביב 2008) היא פרי שנים ארוכות של התעמקות במסורת מיסטית זו. בנוסף למאמרים רבים בכתבי עת מקצועיים, פרסמה גם באנגלית את הספר THE TASTE OF HIDDEN THINGS: IMAGES ON THE SUFI PATH. כיום שוקדת שרה על פרויקט לחקר התקופה המכוננת של המיסטיקה המוסלמית, פרויקט הנתמך במענק של האקדמיה הישראלית למדעים (ISF).

פרופ’ הארי פרידמן (ז”ל)

דוקטורט במכניקה סטטיסטית קוונטית ותרמודינמיקה מאוניברסיטת בריסלב הצטיינות יתרה בהנחיית זוכה פרס נובל איליה פריגוזין. היה עמית מחקר במכון וייצמן בתחום ספקטרוסקופיה תיאורטית. זכה בפרס מכון וייצמן למדען הצעיר הטוב ביותר. עבד כמרצה בכיר בטכניון. כיום פרופ’ אמריטוס באוניברסיטת בר אילן. עבד בנושאים תיאורטים ומעשיים של אינטרקציה בין לייזרים וחומר כולל רקמות ותאים אנושיים. לאחרונה חקר שימושים של לייזר בתעשיית הקוסמטיקה. מ-1984 חקר את הקשר בין רגולציה, התחייבות מוסרית ורצון חופשי, והעליונות של רגולציה, מחויבות ורצון חופשי על חוקי הטבע.

פרופ’ אבא אנגלברג

בעל תואר דוקטור בחקר ביצועים מאוניברסיטת ניו יורק. היה פרופסור עוזר ועוזר מחקר ב- Polytechnic Institute of Brooklyn, פרופ’ חבר בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, לימד באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה העברית, ראש מחלקת מדעי המחשב בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, ראש מחלקת תעשייה וניהול בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים וכן סגן רקטור וראש אקדמי במכון טל שע”י בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים וראש מכון טל בשנים 2000-2012. בנוסף, עבד כיועץ בחברת Datronics וכמנתח מערכות בבנק ישראל.

פרופ’ אברהם צנגן

פרופסור מן המניין, ראש המעבדה ל”מוח והתנהגות” ומנהל תוכנית לימודי המוח “פסיכוביולוגיה” באוניברסיטת בן-גוריון. בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בבית הספר לרוקחות. תואר שני ושלישי בחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן בשיתוף עם מכון ויצמן. פוסט-דוקטורט ב-NIH בארה”ב. הקים מעבדת מחקר במכון ויצמן ב-2003, שם קיבל פרופסורה ב-2010.  ב-2012 עבר לאוניברסיטת בן-גוריון. מחקרו העיקרי עוסק במערכת הגמול המוחית אשר נפגעת במצבים כמו דיכאון והתמכרות לסמים. פרופסור צנגן חוקר השפעות מולקולריות, אלקטרופיסיולוגיות והתנהגותיות של גירוי אלקטרומגנטי במערכת הגמול המוחית במודלים להתמכרות ודיכאון בבעלי חיים, ואף את האפשרות לתרגם מחקרים אלה לטיפול יישומי בבני אדם הסובלים מדיכאון, התמכרות לסמים או הפרעות קשב. פיתח מכשיר טיפולי המאפשר גירוי אלקטרומגנטי בעומק המוח בבני אדם, אשר זכה כבר לאישורים רגולטורים (כולל FDA) בשימוש רפואי בחולי דיכאון ומשמש בתבניות אחרות גם לטיפול בהפרעות מוח אחרות. פרופ’ צנגן פרסם יותר מ-100 מאמרים מדעיים ופרקי ספרות מדעית בתחומו וזכה בכמה פרסים יוקרתיים עבור הישגיו המדעיים.