עמיתת המכון, ד”ר לכימיה פרנסואז טיביקה, כתבה את הספר “Molecular Consciousness” (בתרגום לעברית- תודעה מולקולרית), ספר פורץ דרך הדן בקשרים בין חומר לרוח. קיימת גם גרסה בצרפתית. להלן ראיון טלויזיה שנערך עימה בנושא:
למאמרים נוספים של דר’ טיביקה לחץ כאן (אנגלית).
מרחיב מבט ומומחש בכישרון רב. לפרנסויז כשרון פדגוגי. למהדורה השניה, הייתי שמח לקרוא יותר על ה-hierarchy, כלומר לא לקפוץ ממולקולות ישר לבני אדם אלא להדגיש אם ה-state transitions בין מולקולות לתאים עם ישות אחרת לחלוטין למרות היותם מורכבים ממולקולות. וכן הלאה בין תאים לאיברים חיוניים המוכבים מתאים, ובין איברים כישויות חיוניות בגוף החי על אף ש״לא יודעים״ כביכול על הישות העליונה יותר. וכן בין בני אדם כ״תאים״ בגוף הלאום ולאומים כאיברים חיים בגוף האנושות, להראות את המבנה הביולוגי/פיזיולוגי של האנושות.
חזקי ואמצי פרנסויז
יצחק שלום, רק עכשיו ראיתי את מכתבך ונראה לי שאתה מדבר על הספר שאתה זה שיכתוב אותו….מקווה שלמוע ממך בברכות חמות פרנסואז
בס”ד
לפרנסואה..ולכולם…
התרשמתי מאוד מ”המולקולריות” של הניסוחים ושל לווית החן [בשפת ההבעות והתנועות ]…”עקבתי” אחר המולקולות שנעו במרחב הבינ-אישי
[מול המראיין]….ותוך כדי …עברה ההתפעלות להתפאלות….
מקווה להגיע בקרוב לקריאת הספר.
בברכת המשך התחדשות יצירתית ..ויצירה חדשנית..
שרה
לשרה שלום, רק עכשיו ראיתי את מכתבך. תודה רבה על המילים החמות. אני אכן כותבת עוד משהו שאולי בעה”ש יהפוך לספר המשך. בתקופה קשה זו אני מאמינה שהפתרון נמצא בלב כול אחד מאיתנו. רק אהבה יכולה לנטרל שנאה. לאהוב את עמצנו ואת הזולת זאת כול עבודתנו כאן והשאר יעשה בעצמו. בברכות חמות פרנסואז
שלום פרנסואה,
שמחתי לראות את השם שלך כאן.
מקווה לפגוש אותך בהמשך.
רבקה פבריקנט
שלום פרנסואז, הראיון שלך מעניין. נהדר לראות ד״ר לכימיה המדברת בטיבעיות שכזו על החיבור שבין מדע מדויק כמו כימיה למושגים רוחניים. מצאתי נקודות השקה רבות בין התובנות שלך מתחום הכימיה לתובנות שלי מתחום הפיסיקה.
אהבתי במיוחד את ההבחנה בין ״חומר חי״ ל״חומר מת״ (אולי התרגום מאנגלית אינו מדויק). על פי הגדרתך, בחומר חי ישנה תקשורת בין המולקולות. הן מגיבות זו לזו בצורה המסייעת לתפקוד האורגניזם. בחומר מת כל מולקולה מתקימת ואף על פי שהמולקולות עוברות תגובות שונות באופן בדיד אין אינטראקציה כמכלול. כפי שאמרת בהמשך הריאיון אפשר להכליל את ההגדרה הזו אל מעבר לאורגניזם גם לחברה. הפרטים בחברה מקיימים ביניהם אינטראקציה ובחברה מתוקנת הם גם פועלים לסייע זה לזה בדומה למולקולות בגוף. האם החברה ״חיה״? האם ניתן לדבר על עם כ״אורגניזם״?
בהגדרת החיים שלך היה חסר לי דבר נוסף- אם האינטראקציה בין המולקולות היא המבדילה בין חומר מת לחי, האם מחשב או מכונה מוגדר כחומר חי? הרי קיימת אינטראקציה בין חלקיו. יחד עם זאת דומני שהתשובה האינטואיטיבית תהא שמחשב או מכונה אינם נחשבים כ״חיים״. לפחות לא בשלב הטכנולוגי הנוכחי. מדוע? לדעתי יש תנאי נוסף להגדרת חיים והוא קיום התודעה בחומר. חומר ״חי״ לא רק אם מתנהלת אינטראקציה, תקשורת וערבות הדדית מסוימת בין חלקיו. בנוסף לכך החומר חייב נוכחות של תודעה. אבל כיצד נגדיר תודעה? טוב, זה כבר לדיון אחר…
רועי שלום תודה רבה על מכתבך.בגדול אני חושבת שבאורגניזם חיי הקשר הכימי איננו מחבר אטומים ספורים בלבד אלא מחבר הרבה יותר אטומים וזה גורם “לתקשורת” ביניהם וריאקציות מתואמות. יש דימיון בין מחשב לאורגניזם חיי והעובדה שבעזרת אנרגיה וסנסורים , ניתן לבנות רובוטים יותר ויותר מתוחכמים.
אבל מה שאין למחשב וגם לא יהיה לו הוא הבחירה שיש לנו בין חיים ולמוות. האדם הוא האורגניזם היחידי שיכול בתקופת חייו לבחור בכל רגע למות או לחיות. נראה לי שזה מה ששם אותנו במימד שונה לגמרי , במימד בו אנחנו “יודעים דברים”. אנו מוקפים בכמות הדירה של אינפורמציה ואני חושבת שהתודעה קשורה לכמות האינפורמציה שכול אחד מאיתנו (כולל החיות?) מסוגל לקלוט ולפענח….
שלום פרנסואה, יש יאמרו שניתן לתכנת מחשב כך שיבחר להשמיד את עצמו בהתקיים תנאים מסוימים. למעשה יש הרי כבר היום מכונות עם מנגנון השמדה עצמית. כיצד נדע אם אנו עצמנו לא שונים ממחשב מורכב שיבחר למות בהתקיים תנאי קיצון מסוימים.
אני חושב שהגדרת התודעה אינה חדה מספיק אצלך. את הגדרת היטב את אחד המאפיינים הכימיים של החיים והוא קיום התקשורת בין התאים והמולקולות של האורגניזם. אבל ברור לי ולך שמעבר לקיומה של התקשורת יש תנאי הכרחי נוסף והוא קשור למושג ה״תודעה״. את הגדרת מושג התודעה צריך עוד לדייק ולחדד על מנת להבין במה מותר האדם מן המכונה אם בכלל.
זה לא נכון להשוות התאבדות של אדם עם השמדה עצמית של מכונה. אדם יכול לשים קץ לחייו בגלל משבר רגשי ולא בגלל שחלק ממנו לקוי. לא נראה לי שנבנה אי פעם מחשב עם משברים רגשיים. בנוגע לתודעה, תודה על הציונים. ההגדרה שנתתי מספקת אותי בשלב זה. אני חוזרת עליה: “התודעה של כל אחד מאיתנו הינה כמות האינפורמציה שכל אחד יכול מאינו יכול לפענח מהעולם הסובב אותנו” . אם אתה רוצה שאחדד אני מבקשת שגם אתה תדייק ותגיד לי מה בהגדרה הזו איננו מדוייק עבורך….
שלום פרנסואה, אדם יכול לשים קץ לחייו בגלל משבר רגשי. זה נכון. אבל מדוע שמחשב לא יחווה ״משבר רגשי״? איך אנו יכולים לקבוע מתי מערכת מורכבת מספיק על מנת לחוות רגשות וגם משברים רגשיים? האם רגש יכול לנבוע באופן ספונטני במחשב-על? אני לא יודע אם אפשר לענות על השאלות האלו. אני גם לא יודע אם נכון להתנגד לעצם הרעיון שמכונות עשויות להיות בעלות רגש ותודעה בעתיד וככאלו אולי גם יחוו משברים רגשיים ויבחרו בנסיבות מסוימות לשים קץ לחייהם.
הגדרת כי התודעה של כל אחד מאיתנו היא כמות האינפורמציה שכל אחד יכול לפענח מן העולם הסובב אותנו. אבל הגדרה זו אינה מתיחסת לאלמנט הרגש שדיברת עליו ולאלמנט הבחירה בין חיים ומוות. אם להיצמד להגדרה שלך מחשב הוא בעל תודעה (אפילו בטכנולוגיה המוגבלת של ימינו) וזאת בדיוק הבעיה.
זוהי הגדרת התודעה בעיני: דבר הוא בעל תודעה אם הוא מבין שהוא קיים.
אני חושב שמחשב אינו מבין שהוא קיים ולכן אינו בעל תודעה למרות שהוא קולט כמות גדולה של אינפורמציה מן העולם שסביבו ומפענח אותו.
בקשר למחשב עם משבר רגשי זה נראה לי מדע בדיוני. אני חושבת שאם חופרים עמוק לתוך הרגשות שלנו (emotions) מקורן בידיעה שיש חיים ויש מוות. ואני לא יכולה לדמיין מחשב עם מודעות כזו.
הגדרה ממש טובה ופשוטה אבל אני אחדד. בעל התודעה איננו מבין הוא יודע. הוא התחבר ל”דעת”, ל”תודעה”. כאילו שיש איזה שהו מקום(או מימד) שנקראה תודעה ואליו אנחנו מתחברים פחות או יותר. אני חושבת שלגודל החפיפה ביננו לבין הדעת היא התודעה של כל אחד מאיתנו. והרגשות קשורות לידיעה הזו. מה אתה אומר?
שלום פרנסואז,
לגבי היכולת הרגשית של מחשבים- אי אפשר להוכיח זאת ואי אפשר לשלול זאת בכלים שלנו.
לגבי הטענה כי מקור הרגשות בידיעה שיש חיים ומוות- האם תינוק מודע למושג המוות? אם לא, כיצד יש לו רגשות? אני מוצא בעיה בקישור בין ידיעת חיים ומוות לבין קיום רגשות.
לגבי מקור התודעה מתוך ה״דעת״- הרעיונות שלך מתחברים לתיאוריה שלי במרחבי השתקפויות בפיסיקה אבל בפורום הזה אנחנו במדברים צורה מעורפלת. דרך מרחבי השתקפויות תהיה לנו אפשרות לדייק יותר הן בהגדרת התודעה והן בהבנת מקומה של התודעה שלנו ביחס ל״דעת״.
לגבי הקשר בין רגשות לדעת- זה מזכיר לי את המדרשים על סיפור גן העדן. האכילה מעץ הדעת מעניקה גם יכולת רגשית מפותחת יותר לטובה ולרעה. אבל איני יודע עדיין לנסח את הדברים בצורה מדעית.
אני עדיין חושבת שמקור הרגשות שלנו בידיעה שיש חיים ומוות. אני מופתעת שאתה מעלה את התינוק לדוגמא כי בנוגע לתינוק אין ספק שהגוף שלו יודע על חיים ומוות ובוחור בחיים. בשלב הזה של ההתפתחות הידיעה שיש חיים ומוות מתבאת באינסטינקט החיים ובשלב מסויים ידיעה זו עוברת להבנה שהיא לר רק בגוף. אני אשמח לשמוע יותר על מרחבי ההשתקפויות ולדבר איתך על הגן עדן…..
היי פראנסואז, מקשיבה כעת לראיון הוידאו שלך. אשמח מאד לקרוא טכסטים שכתבת בעברית. תודה רבה
בהקשר למסר שאביך העביר לך , לגבי תפקידו של העם הייהודי=הייעודי, מזמינה אותך לקרוא מה שיש למידעי תודעת העל לומר בנושא, כאן:
https://shinuytodaati.co.il/blog/2012/04/10/%D7%94%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99/
אמרת בראיון שלך שהמולקולות בגוף לא אכפת להן מה עובר לנו בראש כי חומר מתנהג לפי חוקים של כימיה. אני חולקת עלייך כאן: החומר, כל חומר, הוא רק תוצר שמשקף את הבחירה התודעתית שלנו. יסוד האדמה =החומר ומסגרות החשיבה שמנהלות אותו מתגבש ומתגשם באופן שתואם את הנחיות הסרט- התסריט התודעתי שעבר לנו בראש בעת תלהיך הבריאה שלו. הכימיה שבדקת זה רק התוצר שהתהווה בסוף התהליך. מה שמרתק להבין זה איך החומר הזה נברא לפני שנוצר בפיזי- ברמה האנרגטית-תודעתית .
אמרת שהיום המדע שאת יודעת לא יודע להסביר למה חומר “מת” . אם מעניין אותך להבין למה- תודעת העל נותנת תשובות מרתקות לשאלה הזו.
התחברתי להבנה שלך שהגוף שלנו משתנה כל הזמן – גם ברמה המולקולרית שציינת, אבל ארחיק לכת ואומר שגם ברמת ה DNA ,כשהוא תאים עצמו למצבים חדשים כל הזמן
אהבתי שאמרת שחומר הוא בעצם אשליה – דמיון שהמוח שלנו יצר. קציצת מדרגה נוספת היא ההבנה שמעל המוח הפיזי שנמצא בראש הפיזי שלנו, יש לנו עוד שני מוחות גבוהים שאינם פיזיים ושם נקבעים הדברים החשובים באמת.
את יכולה להעמיק את ההבנה כאן:
מוח עליון תחתון ימין ושמאל – אתר שינוי תודעתי
https://shinuytodaati.co.il/blog/2013/08/31/%D7%9E%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C/
נכון הוא שאמרת שכל החיבורים בין חלקיקי החומר הם תדרים. זו ההבנה שתורת המיתרים מביאה לתודעתנו: כל החומר הוא בעצם רטטים אנרגטיים שעוברים בין מיתרים.
המידע באתר שלי מאד שטחי אבל בכל זאת מקבץ הבנות בסיס בנושא תדרים- כאן:
https://shinuytodaati.co.il/blog/2013/02/05/%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/
חולקת על דעתך לגבי שלושת החוקים :
1. אנחנו לא יכולים לייצר או להרוס אנרגיה? בטח שכן!!!
2. אם אני לא אוכל ולא שותה ולא נושם אז אני מת ומפסיק להתקיים? לא נכון!!! אני חייבי משך כמה חודשים ללא אוכל ו 7 ימים גם ללא מים והמשכתי לחיות ואני עדיין חיה מעולה. יש אנרגיות שמזינות את הקיום שלנו שאינן גשמיות. את יכולה לקרוא ולהבין כאן:
איך חיים מהאוויר- פראנה – אתר שינוי תודעתי
https://shinuytodaati.co.il/blog/2012/03/17/%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8/
נכון שאנרגיה של חומר לא נעלמת ולא הולכת לאיבוד אלא מתפזרת בחלל הבריאה ומשמשת ליצירה חדשה כל הזמן במחזוריות
זה לא נכון שאין לנו אפשרות ליצור אנרגיה. בהחלט יש לנו כבני אנוש יכולת ליצור דרישה אנרגטית ולייבא אנרגיות שבמצב גולמי ולהתמיר אותן לסוג האנרגיה שאנחנו צריכים.
אמרת שאיננו יכולים ליצור אנרגיה אלא רק זו מתנה שאנחנו מקבלים. זה לא נכון. המתנה שקיבלנו היא היכולת לייצר אנרגיה יש מאין בכוח התודעה. זו עליונות הרוח על החומר.
מסכימה איתך שעצבים זו דרך טיפשית לבזבז אנרגיה. אגדיל ואומר שכל עיסוק ברגשנות מכל סוג שהוא- גם התאהבות שהיא לכאורה רגש חיובי- גורמת לנו לאבד את הראש מה שנקרא ולכן מיותרת .
ממליצה להבין כאן איך עולים ממים לשמיים, מרגשנות לתודעה
https://shinuytodaati.co.il/blog/2015/01/01/%D7%9E%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D/
מסכימה עם ההבנה שלך שהמיינד בוחר איך לראות את העולם והוא זה שקובע את האופן בו סדר האטומים יהיה – כפי שמוכיחה מכניקת הקוונטים.
טענת שגילית במחקר שלך שהמולקולות מסתדרות לפי הרגשות שלנו. אין זה מדוייק. יש אנשים שבוחרים לנהל את הבחירות שלהם מתוך כך שהם מאפשרים לרגשות לקבוע עבורם אבל באמת באמת מי שמושך בחוטים זו הנשמה – דרך החושים הפנימיים ולא הרגשות דרך הלב. הם מסיטים אותנו הרבה פעמים מהתסריט המדוייק שבחרנו בו .
לגבי המוח- אמרת שהמוח איננו קובע את ההחלטות אלא רק מעביר מידע ומתרגם אותו לפקודות לגוף איך לפעול. אם כך מי כן קובע את ההחלטות? הנשמה .
כשהמראיין שאל אז מי קובע את התכנים של הרגשות ענית שיש משהו גבוה יותר שאנחנו לא יודעים מהו. ובכן- אנחנו כן יודעים. תודעת העל מסבירה לנו מה יש מעבר לגוף הנפשי והרוחני שלנו.
אמרת ש “הכל מחובר להכל. המולקולות של החומר שלי ושלך ושל כל הקיים מחוברים יחד- זה אכן כך. מזמינה אותך לקרוא כאן את אותה הבנה שאני מדבת עליה:
הכל אחד, כולנו מחוברים לרשת אנרגטית אחת
https://shinuytodaati.co.il/blog/2012/11/19/%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%AA/
אהבתי מאד את האמירה שלך שצריך לשבור את הקיר המפריד שכאילו קיים ביננו ובין האלוהות ולהבין שהכל אחד.
תודה תודעה.
נעמה
לנעמה תודה רבה על מכתבך ועל כל הזמן שהשקעת לתגובתך! אני שמחה שנהנית מהראיון אין לי כמעט כלום בעברית. יש עוד הרצאה באנגלית:
https://misatv.ro/despre-atomi-energie-si-informatie-english-version-available/
אתייחס לשתי נקודות שנראות לי החשובות ביותר. 1. כשאמרתי ש”למולקולות לא אכפת מה שיש לנו בראש” התכוונתי בעיקר לרגעי המוות. הקשר בין הראש שלנו למולקולות הוא מתנה שניתנה לנו, עם הגבלות, עד יום מותנו. אבל ביום הזה השליטה החלקית שהייתה לנו נעלמת. (אני מדברת כאן על בני אנוש פשוטים כמוני….) 2. המטרה של המכון היא לחבר בין מדע לרוחניות ובוודאי לא להכחיש או לזלזל בחוקי המדע. החוק הבסיס ביותר הוא חוק שימור האנרגיה. אנחנו לא יכולים לייצר או להרוס אנרגיה. אם את החוקים האלה אינך מקבלת, לא נוכל להמשיך את שיחתנו. יחד עם זאת המדע מכיר בהתדרדרות באיכות האנרגיה ואולי לזה את מתכוונת. בברכה!
ישנה גישה בת אלפי שניםן לאורך תרבותו של האדם הטוענת שהכל חיי, למשל תפיסת המונדות אצל גוטרפיד לייבניץ, האומרת שהכל חי הכל מודע עם כי רבמות שונות של מודעות חיים, מה נפקא לה מינה , לכאורה זאת גישה מטריאליסטית להסברת החיים, מאחר והם הם חוק טבע כמו שאר חוקי הפיזיקה, הרי שאולי אין צורך באל כדי ליצור חיים, אבל זאת שאלה של ראש קטן. מאחר ואם הכל חיי והחיים נפרשים להם בהיררכיות שונות , הרי שאין גבול לאותן היררכיות שונות. וזה עצמו מתוך פתיחות הרצפיים מהווה כבר חצי הוכחה לקיומן של אנטלגציות ברות לא מוגבלות, יחסיות אשר נושאות את כל התכונות אותן אנחנו מייחסים אל האל.
אותה תפיסת חיים אשר נחוותה לאורך הדורות טוענת עוד טענות רבות בנוסף לאמירה הגורפת של הכל חיי, ומאחר ואני אוחז בה אני מפרט את העיקרים שלה במודל הנקרא מציאות מרובדת. תפיסה שאם אתה מבין את הטענות שלה, אתה מגלה שהתורה עצמה מספרת לנו את הסיפור הזה, הוא מובלע וחבוי לאורך כל האמירות והמיתוסים המפורטים בה.
בניגוד למיתוסים הקיימים בתרבויות השונות, לסיפור התורה יש תאומות די גבוהה, להבנות הנובעות מתפיסת מציאות מרובדת זאת, וכל סיפור מהלך יציאת מצריים ומעמד הר סיני יהווה ההוכחה למסר הנובע ממנה.
כך שאולי יש נקודת מפגש די רחבה בין כל התפיסות המרחיבות את מודל האבולציה והמודעות עם המסר שעובר בתורה, וזאת כחלק ממהלכי טבע מוכוון מטרה
גישה הנתמכת גם בדעתם של רבנים מוארים כגון הרב קוק ורמוזה בתפיסות אחרית הימים של הנביאים
תלוי איך מגדירים חיים. גם בראיה מדעית ניתן לראות רצף בין הדומם לחיי. אבל לעולם החיי במובן הפשוט של המילה ובקיצור רב יש הבדל בכיוון האנרגיה העוברת דרכו.
יחד עם זאת יש בעיניי דמיון רב בין מדען לבין מיסטיקן. שניהם שואפים לדעת. הראשון את חוקי העולם והשני את הבורא ובריאתו. אישית אני לא מפסיקה להתפלא מההתאמה שאני רואה בין גילויים מדעיים לבין תיאורים מהמיסטיקה היהודית (אותה אני מכירה יותר מאחרות). למשל אני יכולה לדמיין את ההשפעה של “תיקון” על כיוון המוקלקולות שלנו. שבוע טוב!