רקע
תפיסת האדם כאוסף של פרטים מפנה את מקומה לתפיסה בה האדם הוא מכלול whole. הטיפול ההוליסטי, בזכות האפקטיביות שלו, תופס מקום לצד הרפואה הקונבנציונאלית.
על פי הגישה ההוליסטית הגוף הוא מכלול אחד המקיים “השלם גדול מסך חלקיו”. אם נקח אורגניזם, גוף חי, למשל, חתול, נחתוך אותו לאבריו, נפריד את הכבד, המעי, המח, הלב, העור וכ’ו, נשמור בקירור למשך שעה ונתפור את כל החלקים יחדיו מובן שהחתול לא יחזור להיות גוף חי כפי שהיה. למרות שיהיו לו כל אבריו לא יחזור ויהיה חתול חי.
את רכבנו, לעומת זאת, נוכל לפרק, לאפסן את משאבת המים, הקרבוראטור, מיכל הדלק, המנוע בנפרד למשך חודש ולהרכיב מחדש. אם הרכבנו אותו נכון- יחזור למצבו הקודם. זה למעשה ההבדל בין מכונה לאורגניזם. הגוף החי הוא חיבור של איברים היוצרים ישות מוכללת שאינה אוסף חלקיה.
מרכיב התודעה
מה שמאפיין את הגוף השלם (ההוליסטי) הוא שיש לו רצונות וצרכים. הגוף החי חווה ומתפתח, בשונה מהמכונה. למעשה לכל איבר בגוף יש רצונות וצרכים. האיבר לא רק פועל מתוך הצרכים והרצונות של עצמו, אלא פועל ,גם ובעיקר, לטובת הצרכים והרצונות של הגוף השלם. גם התאים המרכיבים את האיבר, בצורה פראקטלית, מכילים צרכים ורצונות, גם הם משרתים את צרכי הגוף ופועלים לרצון המשותף. תא אגואיסטי הפועל רק לשרת את צרכיו ורצונותיו הוא תא סרטני. כאשר התאים הסרטניים מתרבים הגוף לבסוף קורס.
בין המרכיבים השונים של הגוף מתקיימת ערבות הדדית. פגיעה של תפקוד איבר חיוני יכולה לגרום לקריסת מערכות שתוביל למוות. גוף לאחר המוות מכיל את אותם חלקים שהיו בו שנייה קודם לכן, אך משהו בכול זאת חסר. הנשמה העוזבת את הגוף ומשאירה אותו אוסף של איברים מכונה תודעה. המרכיב שלא קיים בחיבור כל איברי החתול מחדש הינה התודעה
סופראורגניזם אנושי
כפי שראינו עקרון הפראקטליות פועל “פנימה” מהשלם לחלקיו. ניתן לשאול האם עקרון הפראקטליות פועל גם כלפי “חוץ”, כלומר שגוף האדם הוא חלק מגוף גדול יותר. אם קיים גוף כזה יש לו רצונות וצרכים ולכן הוא מקיים את תכונות האורגניזם. גוף כזה נקרא סופראורגניזם ונתן למצוא אותו במושבות נמלים, כוורות דבורים, להקות דגים וציפורים. מושבת הנמלים היא גוף אחד המתפקד כסופראורגניזם. המלכה היא בתפקיד “איבר הרבייה”, המלקטות בתפקיד “איבר ההזנה” ומגינות הקן בתפקיד “המערכת החיסונית”. ביניהן מתקיימת ערבות הדדית. אם המלכה תפסיק לתפקד המושבה כולה תקרוס.
שאלות המחקר
האם גם קהילה אנושית יכולה לתפקד כסופראורגניזם?
האם עקרון הפראקטליות המתקיים בתוך מבנה גוף האדם מתקיים גם בכיוון “כלפי חוץ” במבנה של חברה אנושית?
האם האדם הוא תא בגוף סופראורגניזם אנושי?
אם קיים שלם הגדול מסך כל החלקיו, ובני האדם הם המרכיבים אותו, אזי יש לו תודעה, יש לו רצונות וצרכים. ניתן לומר שקיימת תודעה מעבר לאדם הפרטי ושבני האדם מחוברים לגוף אנושי דרך התודעה ומעבר לחושים.
סקירת מחקרים
מחקרים בחוכמת ההמונים מציגים שקבוצה אנושית הפועלת על פי כללים מסוימים מייצרת אינטליגנציה גבוהה יותר שהיא גדולה מסך כל חלקיה בנפרד. הנוירונים במוח מייצרים יחד אינטלגנציה שהיא גדולה מסך האינטלגציות בכל תא ותא.
מחקרים מראים שקהילה אנושית, בתנאים שיוצרים סינרגיה, מייצרת אינטליגנציה גבוהה. בדיוק על פי עקרון הפראקטליות, קהילה אנושית היא רשת המייצרת מוח גדול. [Melon 2010]
רונית גלפו החוקרת 30 שנה בתחום התודעה, מצאה שמשפחה מקיימת מערכת יחסים של סופראורגניזם. אותה חוקיות היא מצאה בקהילה המכילה מספר משפחות. טיפול במערכת המשפחתית, מתוך תפיסה הוליסטית, הביא לפתרון בעיות שהמורכבות מבניהן פריצת האוטיזם. הניסיון לטפל בילד האוטיסט ,עד היום, לא הוביל לפריצת דרך כפי שגלפו הצליחה בטיפול במערכת היחסים המשפחתית. גלפו, מתוך תפיסה הוליסטית, לא טפלה בילד האוטיסט, כמרכיב בעייתי במשפחה אלא במשפחה כמכלול. שיפור בתפקודו של הילד האוטיסט התרחש כאשר חל שיפור במערכות היחסים במשפחה/קהילה [Galapo].
עד היום הובלנו מחקר בקהילות של בעלי עסקים קטנים, משפחות וקהילות הורים. מצאנו שכאשר התנאים מתקיימים אכן לקהילה יש מאפיינים של סופראורגניזם. הביצועים של הקהילה ושל כול הפרטים בה הציגו שיפור במדדי שביעות רצון, מוטיבציה ומדד הביצועים של כולם. [Folkman 2013]
תהליך המחקר
אנחנו במגעים להוביל תהליך זה בקהילה של קיבוץ. קהילה של 700 חברים תתנהל באופן מופרט אך כסופראורגניזם. לכל פרט תהיה אחריות לגוף הכללי ולא רק למזכירות הקיבוץ. ההחלטות והיוזמות יגיעו מכל הפרטים ותתקיים ערבות הדדית שתקדם, תעודד ותאפשר סיעור מוחות להביא עד לביצוע היוזמות. התהליך יתרחש בעזרת הכלי Co-Play שפותח במטרה לקיים סיעור מוחות אפקטיבי וליצור את התנאים לקבלת אינטליגנציה קולקטיבית גבוהה. חברי הקיבוץ יבצעו הצהרה על פי קוד הערבות ההדדית של רונית גלפו, יקיימו מדיטציה לפחות פעם ביום לחיזוק החיבור התודעתי. מדד האושר , מדד המוטיבציה, מדד האינטלגנציה הקולקטיבית יבחנו ויושוו עם קיבוצים אחרים. השוואה בין קיבוץ שעבר הפרטה ואחר שנשאר במתכונת הישנה. כמו כן נשווה את העלייה בהכנסות של הקיבוץ והחברים.
זהו מחקר ראשון מסוגו שיבחן את היכולת של קהילה אנושית לפעול כסופראורגניזם בכל מרכיבי החיים. תוצאות המחקר יכולות להוות פריצת דרך מדעית שתשנה את תפישת החברה האנושית.
השלכות
השלכות המחקר יהיו רלוונטיות בכל מרכיב של חיינו. המשמעות ברמה האישית הינה שלכל אחד מאיתנו יש ייעוד.
כחברה כול אחד מאיתנו תורם ביכולותיו וכישוריו. אנו חברה הטרוגנית שלא אמורה לשאוף לשיווין אלא להגשמת הפוטנציאל. הגישה של אדם סמית ,שעליה בנויה כלכלת העולם הקפיטליסטי, לפיה כולם צריכים לפעול לאינטרס האישי- תעודכן.
על כל פרט לפעול למען הגוף החברתי ועל הגוף החברתי לאפשר לפרט להגשים את מלוא הפוטנציאל שלו כדי שהגוף יתפתח וישגשג. על פי תפיסה זו פעילות רק מתוך אינטרס אישי כמוה כגידול סרטני שיביא לקריסה של הגוף.
אחריות הפרטים כתאים בתוך גוף אחד תשנה את המבנה הפוליטי ותייצר דמוקרטיה ישירה שבה לכולם יש חלק ולא רק לנציגים. מלחמה תחשב אבסורד, כפי שיד שמאל מכה את יד ימין נשמע אבסורד. שני אברים מאותו גוף לא מכים זה את זה, הם פועלים לטובת הגוף ולא רואים את עצמם כפרטים נפרדים. “ואהבת לרעך כמוך” יקבל משמעות מדעית שבה אתה והאחר הם שני תאים בגוף אחד שרוצים להגשים את מלוא הפוטנציאל שלהם.
פרשת יונה ביום כיפור מעוררת בנו חשבון נפש, האם סיפור נינוה אקטואלי גם היום?
שיחה עם ג’קי לוי בערוץ 2 חושפת בפנינו שאולי בכל זאת יש תבונה על בעולם הזה.
https://youtu.be/RLGeNR-44y8